top of page

מונחים תורתיים

 

אוּקֶה: "מקבל": הספורטאי עליו מבוצע התרגיל.

אוּקֶמִי: הפעולה של "להיות אוקה"; הצורה המיוחדת של נפילה בג'ודו.

ג'וּ: גמישות; מתורגם לרוב בטעות כ"עדינות".

ג'וּדוֹגִי: בגד ג'ודו.

ג'וּדוֹקַא: אדם שעוסק בג'ודו. המילה מציינת זכר ונקבה, יחיד

דָאן: "צעד". דרגת ג'ודו המעידה על "סיום הטירונות".

דוֹ: "דרך".

דוֹג'וֹ: "מקום הדרך": המקום בו עוסקים בלימוד הדרך, לכן מקום לאימוני ג'ודו

וָּאזָא: "תרגיל". גם ביחיד וגם ברבים - תרגיל מסויים או קבוצת תרגילים.

ז'וֹסֶקִי: הצד (או המקום) העליון בדוג'ו, מקומם של המתאמנים הבכירים (להבדיל משִימוֹסֶקִי, הצד התחתון).

זִ'יגוֹטַאי: "עמידה הגנתית" (ברכיים כפופות, פיסוק רחב).

טוֹרִי: הספורטאי המבצע את התרגיל (ההיפך מאוּקֶה)

טַטַמִי: מזרן ג'ודו (גם מזרן-קש בבית, המשמש כריצוף וכמקום שינה ביפן).

נֶה: שכיבה. מכאן נֶה-וַאזַא תרגילי קרקע.

 

סֵיזַא: "ישיבה נכונה", ישיבה על כפות הרגליים, ברכיים כפופות.

סְֶנְסֶי: מורה.

צוּקוּרִי: השלב הראשון בהטלה: צעדי ההתאמה של טורי לאוקה.

קוֹדוֹקַן: "מקום ללימוד הדרך": שם המועדון המקורי של ג'יגורו קאנו, משמש עד היום מרכז ג'ודו ביפן.

קוּזוּשִי: שבירת שיווי המשקל: השלב השני בהטלה (ר' גם צוּקוּרִי וקַקֶה)

קַטָא: צורה,תבנית; מובן אחר: כתף; מובן שלישי: מחצית.

קיוֹ: "פרק": שלב לימודי, כמו בגוֹקיוֹ - חמשת פרקי הלימוד של הטלות.

קיוּ: "שלב": דרגת מתלמדים, מתחת לדרגות הדאן.

קַנְסֶצוּ: "מיפרק". מכאן קַנְסֶצוּ-וַּאזַא, תרגילי מיפרקים או מנופים.

קַקֶה: השלב השלישי והמסיים של הטלה, הביצוע עצמו.

רֶי: קידה

רַנְדוֹרִי: "משחק חופשי", קרב אימון ללא מנצח או מנוצח.

רֶנְרַקוּ-וַּאזַא: תרגילי שילובים, תרגילים מחוברים.

שִיאַי: קרב תחרותי.

שִיזֶנְטַאי: עמידה רגילה, ניגוד לזִ'יגוֹטַאי (ר' למעלה)

למבחני חגורות על הג'ודוקאים לדעת את המושגים הבאים ע"פ צבעי החגורות אשר הם נבחנים.

 

bottom of page